יום שני, 20 בספטמבר 2021

לעשות כסף טוב: הכסף שלך צריך לעבוד בשבילך – ולא נגדך

 

"עלינו לפתח העדפה מוחלטת של בני אדם לפני רווחים – כל אדם לפני כל רווח. אז נוכל לשרוד." פרנק הרברט

האם הכסף שלך עושה בשבילך את הטוב ביותר שהוא יכול?

אנחנו מצפים מהכסף שלנו שיהיה נאמן לנו, בעיקר כשאנחנו שולחים אותו לעבוד עבורנו. אחרי הכל, הוא שלנו, ואין לו שום שאיפות משל עצמו, אז הוא חייב להיות העובד המושלם. לרוע המזל, אין לו גם שום הבנה משל עצמו. אם נשים אותו בידיים הלא נכונות, הוא יכול לפעול באופן גרוע יותר מאשר לא לעבוד בשבילנו. הוא יכול לעשות דברים גרועים יותר אפילו מאשר להתנדף. הוא יכול לפעול נגדנו.

למעשה, הוא יכול לנפץ את עולמנו, את החברה שלנו, את משפחותינו ואת האמון שלנו בעצמנו. הוא יכול להיות ממש מרושע.

אבל אנחנו לא נשים את הכסף שלנו בידיים רעות כאלה, נכון? אנחנו לא כאלה טיפשים.

לא במודע, בכל מקרה.

לא קל להבטיח שהכסף שאנחנו מוציאים, הכסף שאנחנו משקיעים, הכסף שאנשים אחרים משקיעים עבורנו (בקרנות הפנסיה שלנו, למשל) באמת יגיע לידיים אמינות. למרבה הצער, לעתים קרובות אנחנו משלמים לחברות רווחיות שלמעשה כורתות את הענף שעליו אנחנו יושבים.

אז כדאי לבדוק זאת. כדאי לעשות את זה עכשיו, לפני שנמצא את עצמנו מרוסקים על הקרקע, אולי קצת יותר עשירים, אבל פצועים אנושות.

לאורך הזמן למדתי, כפעילה חברתית שמשפחתה חיה על רווחי השקעות כבר כמה שנים, לזהות אם הידיים המושטות לעבר כספנו הן טובות או רעות. עם זאת, אני לא יועצת השקעות מקצועית. הכתיבה הפיננסית שלי מבוססת רק על המחקר והניסיון האישי שלי.

הנה כמה דרכים פשוטות שמצאתי כדי לדעת אם אנחנו מוסרים את כספנו, ואת הכוח שבא אתו, לאוהב או לאויב.

חוסר אחריות חברתית

אם אנחנו רוצים שכספנו יעזור גם לנו וגם לאחרים, כדאי שנבטיח שאנחנו נותנים את כספנו לחברות טובות – טובות לעובדיהן, לספקים שלהן, ללקוחות שלהן, ולקהילות שסביבן.

לצערנו, זה לא מובן מאליו.

המאמץ המופרז של תאגידים לעשות רווח מהיר יכול להיות הרסני ביותר. כשטייס התאבדותי ריסק מטוס של לופטהאנזה ומאה חמישים איש נהרגו, למשל, הסתבר שהרבה חברות תעופה "חסכו" כסף ולא בדקו אם לטייסיהן יש בעיות נפשיות או התמכרויות. הסתבר גם שחברות תעופה הפחיתו את משכורות הטייסים בעשורים האחרונים לסכומים (כגון 20,000$ בשנה) שאילצו אותם לטוס עשרות שעות בשבוע ולהיות כל הזמן במצב רדום. בשם הרווח, תאגידים רבים מוכנים לסכן את עובדיהם, לקוחותיהם, ואנשים אחרים מסביב.

יותר מכך, כמה מהחברות העשירות ביותר בעולם עושקות את עובדיהן ברשעות. (אמזון, למשל, השייכת לבזוס שהוא אחד האנשים העשירים בעולם, עושקת את עובדיה דרך קבע, כולל גניבת הטיפים שהשליחים שלה קיבלו. אני מניחה שבזוס חי את חייו בהרגשת קיפוח מטורפת אם הוא מנהל את החברה שלו בצורה כל כך חמדנית.)

מעבר לכך, לכמה מהחברות הגדולות בעולם יש, כך נראה, מדיניות עקבית של רשעות. כמה מהדוגמאות הן נסטלה, שהתחילה בהריגת מיליוני תינוקות וממשיכה להזיק, מונסנטו, שממוטטת גם המוני איכרים וגם את הדבורים סביב העולם, ומקדונלדס, שיש לה תפקיד משמעותי בשינוי האקלים, בין היתר.

אבל אפילו תאגידים שאינם מנוהלים על ידי מה שנראה כחבורה קלאסית של רשעים נצחיים, נוטים לא לעמוד בפיתוי של עשיית כסף על ידי רמיסת הדימוי העצמי שלנו, הצגת פייק ניוז בפנינו, והנעתנו לנקיטת פעולות הרסניות.

האם התאגידים מונעי-הרווח האלה מהווים השקעות משלמות? לטווח הקצר הם עשויים להשתלם, אבל בטווח הארוך, באופן לא מפתיע, חוסר אחריות אינה רווחית. עובדים בשכר נמוך, למשל, נשארים פחות זמן, יודעים פחות, ואכפת להם פחות. הם לא משפרים את החברה, והם לא משרתים היטב את הלקוחות.

כתוצאה מכך, תאגידים שמזלזלים בעובדיהם ובלקוחותיהם מפסידים לאורך זמן. כפי שאמר הנרי פורד,

"שני הדברים הכי חשובים בחברה לא מופיעים בדפי הרווח שלה: המוניטין שלה ועובדיה."

חברה שרודפת רק אחרי רווחים מהירים היא לא רק חברה רעה (תרתי משמע). היא גם השקעה רעה.

אז עדיף לנו לשים את כספנו על חברות בעלות אחריות חברתית, שהן גם רווחיות יותר.

חוסר אחריות סביבתי

בטווח הארוך, השקעה בחברות מקיימות יכולה להיות ממש עניין של חיים ומוות. תאגידים חסרי אחריות סביבתית עשויים לאמיתו של דבר להיות קטלניים. במהלך השנים האחרונות, למשל, אורך החיים הממוצע בארה"ב הולך ומתקצר, בפעם הראשונה מזה עשורים. חלק מהסיבות למוות המוקדם הן אוויר, מים ומזון מזוהמים ומסרטנים. אם אנחנו רוצים שיהיו לאהובינו חיים ארוכים, אנחנו צריכים לתמוך בחברות אקולוגיות.

גם הכלכלה שלנו כבר סובלת קשות כתוצאה משינויי האקלים והרס הטבע. ההשלכות, הכוללות עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, אסונות טבע, ומגפות, כבר עלו לכלכלות שלנו הרבה יותר משיכולנו אי פעם לדמיין.

יכולנו, למשל, להפחית משמעותית את הנזק של המגיפה. אבל, כפי שנועם חומסקי מציין,

"אותות השוק היו ברורים: אין רווח במניעת קטסטרופות עתידיות."

הטיפשות הסביבתית שלנו, אם כך, הסתברה כיקרה הרבה מעל לצפוי.

וזאת רק ההתחלה.

אז עדיף לנו לא לתמוך, כצרכנים וכמשקיעים, בתאגידים לא סביבתיים.

חברות דלקים פוסיליים אכן עדיין עושות לפעמים הרבה כסף. משקיעים יכולים להעלות את הזיהום בעולם ואת התחממות כדור הארץ על ידי קניית מניות שלהן. זה מה שעושה למשל בנק ג'י.פי.מורגן. הבנק הגדול בארה"ב, שקיבל תמיכה מהממשל, משקיע בנפט. הבנק עושה את ההשקעות האלה למרות שהוא יודע שהן "לא תמיד עולות בקנה אחד" עם התקווה ל"שרידתה של האנושות," כפי שמנוסח בתזכיר שלהם שדלף.

חברות כמו הבנק הזה מעבירות כספים לפירמות הרסניות, שבמהותן הן שכירות חרב שהורגות את כולנו, לאט אבל בטוח. אז אולי כדאי שלא נשלם להן לעשות את זה.

במקום זה, אנחנו יכולים להקשיב לדורות הצעירים שקובעים את העתיד, ולהשקיע בחברות שמחזקות את העולם שלנו ולא בכאלה שמערערות אותו.

בטווח הארוך, קניית מניות של חברות מקיימות זה לא רק הדבר המוסרי לעשות. זאת יכולה להיות גם דרך הפעולה הרווחית יותר.

קניית תעודות סל של חברות בעלות אחריות חברתית וסביבתית, אם כך, יוצרת סיטואציית win-win, כמו כל עסקה טובה. זה מה שכדאי לנו לעשות.

הכוח להרוס

שיקול נוסף שכדאי לנו לקחת בחשבון היא ההשפעה העצומה שיש לרוב לתאגידים. אי לכך, עדיף לא לתת עוד כוח לחברות הענקיות, שגם ככה הן עוצמתיות מדי.

הענקים נוטים להשתמש בכוחם ללחוץ על המחוקקים ליצור חוקים שמעשירים אותם על חשבוננו. תאגידי המזון האמריקאים שגורמים לממשלת ארה"ב לסבסד כמויות מטורפות של תירס, למשל, גורמים להרבה מהמזון בעולם להתבסס על סירופ תירס במקום חומרים מזינים, ולהיות לא בריא ברמה מחליאה. בישראל כעשרים משפחות שולטות כיום בתעשיה, בשיח התקשורתי ובחלק גדל של ההון, מונעות תחרות, הורסות את משאבי הטבע, ומזהמות את האוויר, המים והאדמה באופן בלתי הפיך.

אף אחד לא דורש מהטייקונים לשלם על האבדות הכבדות שהם גורמים. כשהמנהיגים המכורים לקוקאין של המערכת הכלכלית האמריקנית ריסקו את הכלכלה העולמית, למשל, הם שמרו על משרותיהם הבכירות ועל הון הפשע שלהם. הטייקונים לא רק חזקים מדי, אלא גם נתפשים כאנשים שיודעים מה הם עושים. מתייחסים אליהם בטעות כאל חכמי העדה, כאל מודלים לחיקוי, וכאל מנהיגים (כפי שהראו הבחירות הקודמות בארה"ב).

במציאות, עם זאת, התנהלותם מסכנת את הדמוקרטיה. כפי שמזהיר אותנו הכלכלן תומס פיקטי,

"אנחנו רוצים שהקפיטליזם וכוחות השוק יעבדו את הדמוקרטיה, לא להיפך."

לכן כדאי לנו להשתמש בכספנו כדי לרסן את כוחם הבלתי מוגבל של התאגידים. משימה שממשלותינו נכשלות בה, בעיקר בגלל שזה נגד האינטרס האישי של בכירי משרתי הציבור.

כדאי לנו להשתמש בכספנו כדי לחזק את מתחריהם של הענקים – החברות הקטנות והבינוניות. אלה שמועילות לחברה שלנו במקום לעשוק אותה.

עלינו להשתמש בכוחנו כדי לעזור לדוד להכניע את גוליית, מפני שבינתיים, גוליית מכניע אותנו.

לעבוד ביחד

שום אדם איננו אי. אנחנו, כצרכנים וכמשקיעים, צריכים לזכור שאנחנו לא רק עושים עסקה עם פירמה. אנחנו גם חלק מהחברה האנושית בתוכה הפירמה פועלת. וכשתאגיד הוא הרסני כלפי הסביבה או החברה בה אנחנו חיים, גם אנחנו ניזוקים.

כמשקיעים, עלינו להבהיר לחברות שאנחנו מוקיעים את העושק שלהן, גם אם הוא נעשה לכאורה למעננו.

אי לכך, למרות שככלל אנחנו רוצים שהשקעותינו בשוק המניות יהיו רחבות ככל האפשר, עלינו להימנע מתאגידים שהורסים את העולם, ולהתמקד בחברות שתורמות לו, כגון חברות קטנות ובינוניות, מקיימות ובעלות אחריות חברתית.

עדיף לנו לעשות כסף טוב, למען התועלת הפיננסית שלנו, למען החברה שלנו, ולמען העולם.

לעשות החלטה טובה אחת בכל פעם.

השקעה טובה אחת בכל פעם.

החל מעכשיו.