"טוב שאנשים אינם מבינים את המערכת הבנקאית
והכספית, מכיוון שאם הם היו מבינים, אני מאמין שהייתה פורצת מהפכה לפני בוקר היום
הבא." הנרי פורד
האם ידוע לך איך הכסף שלך נוצר ומושמד?
רובנו יודעים מעט מאד על כסף. כותרות פופוליסטיות מכריזות שאלה הם הסודות
אותם בעלי ההון לא רוצים שנדע. זה כנראה נכון, אבל כמו שאני רואה את זה, לא הם אלה
שמונעים מאיתנו ללמוד על כספים.
אנחנו יודעים כל כך מעט כלכלה בגלל שהורינו, מורינו ועובדי משרד החינוך
האכפתיים שלנו מאמינים שכלכלה היא תחום לגמרי בלתי ניתן להבנה. אי לכך הם לא
מלמדים אותנו כמעט שום דבר, ומקווים שנבין מה שנזדקק לו במשך הזמן.
הם טועים, כמובן.
אנחנו לא לומדים מספיק בשביל להפוך את חיינו, וחיי אחרים, לטובים כפי שהיה
עליהם להיות.
וכספים זה ממש לא תחום בלתי מובן.
כל אחד יכול להבין אותם.
מעבר לכך, כל אחד צריך להבין אותם, כי ידע הוא כוח. הכוח לשפר את חיינו,
ואת חייהם של האנשים סביבנו.
כפי שלמדתי כשהתחלתי להיות פעילה חברתית.
המסע הכלכלי שלי
את בורותי הפיננסיתית גיליתי כשהתנדבתי כעורכת באתר המחאה החברתית, אי אז
ב2012. כשהמאמרים על חוסר שוויון ועל ניצול נעשו מדכאים מדי עבורי במשך הזמן,
התמקדתי בתחום הכספים. גיליתי שהיו יותר מדי דברים שכל אחד צריך היה לדעת, אבל
הייתי צריכה ללמוד מהתחלה.
כמה מהבסיסיים בהם היו:
-
מה זה כסף?
(בעיקר שורות במחשבי בנקים, שלא מייצגות יותר שום רכוש קיים. אנשים מאמינים שהמידע
בבנקים הוא אמין, למרות שרוב הבנקים הוכיחו את עצמם כבלתי אמינים במידה רבה.)
-
מי מייצר כסף?
(בעיקר הבנקים המסחריים. גם כשהבנק המרכזי, בנק ישראל אצלנו, מייצר כסף, הוא לרוב
נותן אותו לבנקים וחברות פיננסיות אחרות.)
-
איך כסף נוצר?
(לבנקים יש את הפריווילגיה להלוות כסך לא קיים, על פי העדפותיהם הפרטיות. זו הסיבה
לכך שמקורבים חסרי אחריות מקבלים מיליונים – מוזר איך השמות של תשובה ודנקנר קופצים
לראש – בעוד אנשים רגילים ועסקים קטנים נדחים או נדרשים לשלם ריבית שיכולה להגיע
להרבה יותר מסכום ההלוואה עצמו.
כדי לתת הלוואה, הבנק
מוודא שיש לו רזרבה (בערך 10%) מערך ההלוואה, ואז רושם את סכום ההלוואה בחשבונו של
הלווה, כשהוא יוצר בכך כסף יש מאין. כשאנשים לוקחים הלוואות על יותר כסף, יש בשוק
יותר כסף. זה המצב עם 90%
מהכסף בעולם. כשהלוואה משולמת חזרה, הבנק מוחק את סכום ההלוואה המקורי
מהרשומות, כך שהכסף שוב לא קיים.
כסף, אם כך, נוצר כרגיל
רק לזמן מוגבל. רק כסף שנוצר בבנק ישראל יכול להתקיים לאורך זמן, כל עוד אין החלטה
להשמיד אותו.)
כפי שאתם רואים, חיי עם
המאמרים הפיננסיים היו מלאי הפתעות.
עם הזמן נוכחתי לדעת
שמידע כספי יכול לשרת לא רק מטרות פוליטיות, אלא גם מטרות אישיות וחברתיות. לימודי
כלכלה הם מעשיים באופן מדהים.
מעבר לכך למדתי
ששימושים אישיים, למרבה המזל, יכולים לשרת גם מטרות חברתיות.
המטבעות המבוזרים,
האלקטרוניים, הם דוגמא טובה.
כל מיני סוגים של כסף
כשנתקלתי לראשונה
במאמר על הביטקוין, המטבע המבוזר הראשון, כבר ידעתי שכסף הוא בעצם שם אחר לאמון.
אין שום הבדל אם המטבע בו אתם מאמינים, ומוכנים לתת עבורו שירותים או רכוש, הוא
מטבעות מתכת, יחידות של קהילות סחר חליפין כגון חרוזי "קהילות מחרוזת",
זמן ב"בנק זמן", או סכומים הכתובים במחשבי בנקים. כשאנשים מוכנים לשלם
יותר עבור דולר, למשל, הערך שלו עולה, ולהיפך. מטבעות מבוזרים הם בדיוק אותו דבר –
הערך שלהם משקף את הביקוש.
כשקראתי בזמנו על
המטבעות המבוזרים, הביטקוין עלה דולרים בודדים, ולא הרבה אנשים היו מעוניינים בו,
או אפילו שמעו עליו. לי, לעומת זאת, הוא נראה טוב יותר מהמטבעות הרגילים. הוא נוצר
על ידי תוכנת קוד פתוח, אז הכללים שלו ידועים וקבועים, בניגוד למטבעות האחרים שהממשלות עושות עליהם מניפולציות ויוצרות בהם
אינפלציה. חוץ מזה האינפורמציה שלו חסויה לחלוטין, כך שמוסדות ממשלתיים ומסחריים
לא יכולים לעקוב בקביעות אחר פעולותינו ומצבנו הכספיים. נוסף לכך הוא גלובלי
ומיוצר על ידי הקהילה הגלובלית, אז הוא לא משמש לחיזוק המדינות העשירות על חשבון
העניות כפי שמשמשים המטבעות של מדינות.
פרסמתי מאמר על
הביטקוין באתר המחאה. שלחתי גם קישור לאישי שיחיה, ואמרתי לו שכדאי לנו להשקיע בזה
קצת כסף. אישי, שהוא גאון טכנולוגיה, בדק את הנושא. למטבעות האלה יש יתרונות
משמעותיים שלמטבעות האחרים אין, הוא הסיק. (אתריום, למשל, כולל בתוכו מערכת חוזית
שלמה.) המטבעות המבוזרים טובים לא רק לעולם אלא גם למשפחתנו, הוא הסכים, וכדאי לנו
לקנות קצת.
לרוע המזל, קניית
מטבעות מבוזרים באותה תקופה דרשה ידע טכני וזמן. לי לא היה הידע, ולאישי לא היה
הזמן כי הוא היה עסוק מדי בלעבוד. (לו היה קונה אותם אז, הוא יכול היה להפסיק
לעבוד בו במקום, כי היינו נעשים במהירות עשירים בטירוף.) לפני כמה שנים כן קנינו
כמה סוגים של מטבעות אלקטרוניים. ביטקוין היה שווה אז אלפיים דולר. בעת כתיבת
שורות אלה הוא שווה בערך חמישים אלף דולר.
מחיר המטבעות המבוזרים
בלי ספק ירד ויעלה שוב ושוב בעתיד. אבל לעליה הכוללת שלהם לאורך זמן יש סיבות.
הזמנים המשתנים
אחת הסיבות הברורות
לעליה המטאורית הנוכחית של הביטקוין היא הקורונה. ליתר דיוק, הדרך בה רבים
ממנהיגינו בעולם התמודדו איתה – פחות או יותר בדרך הגרועה ביותר האפשרית (ולפעמים
אפילו גרוע מכך).
האמון של הרבה אנשים
בממשלותינו פחת, שלא לומר צנח כמו אבן. מטבע שלא מושפע מהאידיוטיות של מנהיגינו,
בניגוד לכלכלה ולמטבעות הרגילים, נראה אמין יותר מאי פעם. מאחר ומדינות לא יוצרות
יותר מטבעות שמייצגים רכוש, ואמון הוא הדבר היחיד עליו בנוי כל מטבע, המטבעות
המבוזרים נסקו.
נושא מרכזי נוסף
שהעסיק אותנו בשנה האחרונה, הוא הפרטיות שלנו, שנפלשה שוב ושוב. מטבעות פרטיים
יותר נחשקים עכשיו יותר מתמיד. (המטבעות האלקטרוניים נחשבים למפריעים למדינות גם
בנסיונן לעקוב אחרי ארגוני פשע וטרור. אבל לארגונים אפלים אלה, בדומה לכל תאגיד עשיר, יש דרכים
למצוא פרצות ולהעביר כספים בחשאיות בכל מקרה. הפרטיות של אנשים רגילים, מצד
שני, לא ממש מוגנת ללא מטבעות אלקטרוניים.)
מעבר לכך, משקיעים
רבים חשים שבמהלך המגיפה איבד שוק המניות את הקשר החיוני שלו לכלכלה הנאבקת, והפך
לבועה. (סיבה עגומה אחת לכך היא שבזמן בו כשליש מהעובדים האמריקאיים איבדו את
עבודתם וכמעט לא זכו לסיוע, טראמפ העביר כ9 טריליוני דולרים לבעלי
ההון בכלל ולשוק המניות בפרט. חלק ניכר מסכום עצום זה ניתן מהלוואות
שארה"ב לקחה, ושכל האמריקנים יצטרכו לשלם. כך הממשלה האמריקנית לוקחת מהעניים
ומחלקת לעשירים.
באירופה בזמן זה תמכו
הממשלות בעסקים ונמנעו פיטוריהם של העובדים, אך בישראל פוטרו כמיליון עובדים והחוב
הלאומי עלה ביותר ממיליארד
שקלים, כשראש
הממשלה אינו יודע אפילו בקירוב מה גובה החוב שהוא יוצר. )
מצב זה, היוצר אצל
המשקיעים ציפייה להתפוצצות הבועה ולנפילת מחירי המניות, גורם להם לקנות מטבעות
מבוזרים כדי לאזן נפילה זו. (כפי שנהגו לקנות זהב באסונות כאלה, שבדרך כלל נוצרו
על ידי חלק מאותם משקיעים עצמם.)
לפי דעתי, המטבעות
המבוזרים נמצאים עדיין בראשית דרכם, ומחיריהם עוד יעלו (בחוסר עקביות) הרבה הרבה
יותר בעשורים הקרובים.
חשוב לזכור, עם
זאת, שאני לא יועצת השקעות, וכל מה שאני כותבת הוא על סמך הידע והניסיון האישיים
שלי. הסקת מסקנות מעשיות היא על אחריותכם בלבד!
אני מאמינה, בכל אופן,
שמטבעות אלה של הקהילה הגלובלית עשויים לשנות בעתיד הן את הכלכלה והן את החברה
שלנו.
הרע שבזמנים, הטוב שבזמנים
הבנה כלכלית גורמת לנו
לראות כמה חסרי צדק הם החוקים שלנו, אבל גם מה אפשר לעשות בנידון.
העובדה שלמעשה כל פעולה
כספית שלנו מעשירה את בעלי ההון, ושכספנו נוצר בעיקר על ידי בנקים פרטיים המחלקים
אותו על סמך האינטרסים שלהם, וגובים ריביות גבוהות וחסרות בסיס, היא רק אחת
ההשלכות של המצב הכלכלי הלא-ממש-מלבב.
המציאות לפיה הכלכלה
העולמית מנוהלת על ידי קבוצה
קטנה של בעלי הון המכורים ברובם לקוקאין, שריסקו אותה ב2008 אבל עדיין מחזיקים
במשרותיהם הבכירות, עשויה להיראות מטריפה במקצת. הן בארה"ב והן בישראל, המעבר המתמיד של בכירים ממשרדי
הממשלה לתפקידים רווחיים אצל בעלי ההון, למרות ניגוד העניינים הברור, גורם להם
לפעול למען הטייקונים במקום למען הציבור.
זה מביא לחוסר פיקוח על חברות שהורסות
את סביבתנו ואת בריאותנו, לסדר יום תקשורתי ופוליטי משסע
שמוכתב על ידי הטייקונים, ולהזרמת כספים מתמשכת אל בעלי
ההון ההולכים ומתחזקים, על חשבון כלל הציבור שכוחו הפוליטי הולך ונחלש.
עם זאת היהודים,
כיורשיהם התרבותיים של הנביאים והמורדים, תמיד לחמו למען
צדק חברתי. מישעיהו, ישו ושמעון בר
גיורא, ועד מרקס, בוב דילן, דפני ליף וברני סאנדרס, יהודים תמיד עומדים בחוד החנית
של המאבק הזה. לא בכדי המחאה החברתית, למרות היותה חלק מתנועת Occupy העולמית, זכתה בישראל לתמיכה
ציבורית שאין לה אח ורע בעולם. הרוב המוחלט של הציבור הישראלי תמך בה, היא הוציאה
לרחובות כעשירית מהאוכלוסיה בערב אחד (הישג עולמי חסר תקדים), יצרה מאות ארגוני
שינוי בתחומים רחבים, ושינתה לצמיתות את התודעה, השיח והפוליטיקה בישראל.
כך, למשל, כשעלתה
לאוויר הסדרה הכלכלית התיעודית "מגש הכסף", צפו בה תוך שבועיים למעלה
ממיליון ישראלים. גם המאבקים הציבוריים
בשחיתות מתנהלים בהיקף ובהתמדה יוצאי דופן. עם זאת, כיוון שחלק מקבוצות
האוכלוסיה בישראל לא חשופות למידע כלכלי וחברתי, שינוי תהליכי העושק והשחיתות דורש
מאמץ מתמשך. לשמחתנו, המאמץ הזה מועיל לא רק לחברה בה אנחנו חיים, אלא גם למצבנו
הכלכלי הפרטי.
אז מה כדאי לנו לעשות?
התגובה השכיחה והמספקת
למדי למצב היא להתלונן. עם זאת, מספר פעולות אחרות עשויות להיות אפקטיביות יותר,
ואולי נרצה לשקול גם אותן.
הפעולה הראשונה, ואולי
החשובה ביותר, היא להרחיב את ידיעותינו. כפי שמוכיח המאבק הציבורי על הגז, ידע הוא
כוח. כדאי לנו לחפש אתרי אינטרנט, ספרים, ערוצי יוטיוב ובלוגים כלכליים, לבדוק מי
מממן אותם, ולבחור את המועדפים עלינו. (בעברית אני ממליצה למשל על הסולידית ועל הכלכלה האמיתית). זה כנראה הדבר הטוב ביותר
שאנחנו יכולים לעשות גם בשביל הכיס שלנו וגם בשביל החברה בה אנחנו חיים.
במקביל, כדאי לנו לתמוך
בארגונים שנאבקים על זכויותינו ועל איכות השלטון שלנו. כדאי לנו גם להצביע
למנהיגים שמקדמים שוויון, מיסוי הוגן, רגולציה ואכיפת חוק לכולם, אפילו לעשירים.
נוסף לכך, אולי נרצה
לשקול להעביר את חשבונות הבנק שלנו לבנקים קואופרטיביים.
בנקים אלה אמינים
יותר, משתלמים יותר, ועל הדרך הם גם הוגנים יותר. הם מאפשרים לנו ליצור חברה
טובה יותר עבור כולנו.
בנוסף, חשוב שנבחר להשקיע
את כספנו באנשים וחברות שמועילים לנו ולא באלה שפוגעים בנו. אולי נרצה לקנות
מחברות בעלות אחריות חברתית וחברות אקולוגיות, ולהשקיע בסלי המניות של חברות כאלה,
השקעות שמיטיבות
לא רק עם העולם אלא גם עם הכיס שלנו. אולי נרצה גם לקנות קצת מטבעות
אלקטרוניים. (עדיף בכמות שלא תמוטט אותנו כשהם יצנחו, למרות שאז כמובן לא כדאי
למכור אותם.)
בשורה התחתונה, כדאי
לנו להרחיב את ידיעותינו ולהחליט איך לעשות את השינויים המועילים ביותר, עבורנו
ועבור אחרים.
לבחון איך להיטיב עם
עצמנו, עם משפחתנו, עם החברה בה אנחנו חיים, ועם העולם.
לבדוק נושא כספי אחד
בכל פעם.
לעשות החלטה מיטיבה
אחת בכל פעם.
החל מעכשיו.